פסק-דין בתיק ע"פ 8113/12

השופט א' שהם:

1.        לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 14.10.2012, בת"פ 15008-07-10, אשר ניתן על-ידי כב' השופט י' נועם.

           מלכתחילה, נסב הערעור גם על הכרעת דינו של בית משפט קמא, אך בעקבות הערותינו, הודיע בא כוחו של המערער, עו"ד מוטי איוס, כי המערער אינו משיג עוד על הרשעתו בדין, והוא מתמקד בשאלת העונש בלבד.

2.        המערער הורשע, לאחר משפט הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כמפורט להלן: גרימת חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובשתי עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

           ביום 14.10.2012, נגזר דינו של המערער והוטלו עליו העונשים הבאים: שנתיים מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו, מיום 6.7.2010 ועד ליום 19.9.2010; שנת מאסר על-תנאי שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירה לפי סעיפים 329 ו-333 לחוק העונשין; שלושה חודשי מאסר על-תנאי לבל יעבור בתוך שנתיים עבירת איומים.

           כאמור, המערער מלין על חומרת עונשו ולטענתו בית משפט קמא החמיר עמו, יתר על המידה, ברכיב המאסר לריצוי בפועל שהושת עליו.

עובדות כתב האישום בעניינו של המערער

3.        בכתב האישום אשר הוגש נגד המערער, נטען, כי ביום 4.7.2010, נתגלע סכסוך בין המערער לבין אורון כהן (להלן: המתלונן), במסגרתו שלח המערער למתלונן מסרונים שונים, אשר חלקם כוללים תוכן מאיים. בין-השאר, כתב המערער באחד מהמסרונים: "...אז מחר ניפגש לבד, ונראה מי גבר. על ההודעות ששלחת היום, ואם היית מחזיק מעצמך, היית יורד למטה, אבל מחר אני אעשה סוף לטיפשות שלך, שאתה משתף מלשינה נגדי כמו שאתה טוען, מחר נראה מי אני ומי אתה, אתה רק רעש וצלצולים, אז מחר נקבע מחר לבד ונראה מה אתה מסוגל לעשות ומה אני מסוגל". במסרון אחר ציין המערער: "יא מניאק, בוא תרד למטה ונראה את התוצאה, אתה יודע רק לצעוק בטלפון, אז תהיה אמיץ ותרד למטה, ואני אבוא עד לבית שלך כי אתה... לצעוק רק בטלפון כמו זונה, תרד בלי רעש, ונראה את התוצאה, ואם, אני מבטיח לך שעל הקטע שעשית היום עם המלשינה הזאת אתה...".

           בעקבות הסכסוך האמור, קבעו השניים להיפגש בשעה 02:20 לפנות בוקר, ברחוב שוהם בירושלים, מתחת לביתו של המתלונן. בהתאם לסיכום זה, נפגשו המערער והמתלונן במקום המיועד, כאשר אל האחרון התלווה אחיו ארז. לאחר דין ודברים, פרצה קטטה בין השניים, שבמהלכה דקר המתלונן את המערער בכתפו ובאזור הצלעות והכה אותו בראשו, באמצעות כת של פגיון, שהחזיק בו. לאחר שהמערער נפגע כאמור, הוא חתך את לחיו השמאלית של המתלונן באמצעות סכין, וגרם לו לחתך עמוק בלחיו השמאלית לאורך הפנים, מהרקה ועד לסנטר, וכן לחתך נוסף באותה לחי באורך של כ-2 ס"מ.

           עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר המתואר לעיל, הוסיף המערער ושלח למתלונן מסרונים בהם איים על חייו. בין היתר, נשלחו מסרונים כדלקמן: "שמע יא מלשין שב בשקט, צעקת כמו זונה שהמניאק ידעו שזה אני, אז שאבא שלך יבוא, אותך ואותו אני אזיין, ואל תדבר על זה עם אף אחד"; "אל תתנהג כמו מלשין, מה אתה מחפש, שאני יעצר, אני רק התחלתי איתך את הסיפור, אז שב בשקט בלי רעש, ונראה בהמשך מי מסכן, ירדת עם אחיך כמו זונה, כי זה מה שאתה, ואל מה שקרה לי אתה מסכן, ואל תספר לאף אחד יא מלשין, שב בשקט עד הסיבוב הבא ותמחק את ההודעות".

הכרעת דינו של בית משפט קמא

4.        ביום 16.1.2012, הורשע המערער בבית משפט קמא בעבירות המיוחסות לו, לאחר ניהול משפט הוכחות. בית משפט קמא עמד על התשתית הראייתית שהונחה בפניו, דחה את טענות המערער בדבר החלת סייג ההגנה העצמית וההגנה מן הצדק, וקבע כי המערער חתך את המתלונן בפניו באמצעות סכין, במעשה תקיפה מכוון. כמו כן, הוא שלח למתלונן מסרונים בעלי תוכן מאיים, מתוך כוונה להפחידו. בית המשפט קמא ציין, כי לא ניתן לקבוע, במידת הוודאות הנדרשת, כי המערער הצטייד, מבעוד מועד בסכין, או שמא נטלה מידיו של ארז (אחיו של המתלונן - א.ש.), וזאת, בין היתר, לנוכח סתירות שבין עדותו של ארז לבין אמרותיו בחקירת המשטרה.

           בית המשפט קמא ציין, כי המסקנה, לפיה מעשה הדקירה היה מכוון ולא נבע מסיטואציה של הגנה עצמית, נתמכת בעובדה כי המערער נמלט מהזירה כשהוא נושא עימו את הסכין; בכך שהסתיר את הסכין ואת חולצתו הקרועה ליד ביתו; בסירובו לפנות לבית החולים לקבלת טיפול רפואי, חרף דקירתו בחזה; ובהתנהגותו במשטרה, עת הכחיש בתחילת החקירה כי היה מעורב באירוע.

           לפיכך, הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

גזר דינו של בית משפט קמא

5.        בבואו לגזור את דינו של המערער, ציין בית משפט קמא כי לחובתו של המערער "עבר פלילי עשיר ומכביד" הכולל 66 עבירות, עליהן נתן את הדין ב-20 משפטים שונים, מאז שנת 1984, עת היה נער. בגין עבירות אלה, נידון המערער בעבר למספר מאסרים לריצוי בפועל. בית המשפט קמא, נתן דעתו לתסקירי שירות המבחן בעניינו של המערער, בהם הומלץ להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות ולהימנע מהטלת מאסר בפועל, אשר עלול לחשוף את המערער לחברה עבריינית, ולחזרה לשימוש בסמים.

           בית משפט קמא, עמד על חומרת העבירה שעניינה חבלה בכוונה מחמירה; ייחס משנה חומרה לכך שהעבירה בוצעה באמצעות סכין; וקבע כי מתחייבת בענייננו תגובה עונשית קשה ומחמירה. עוד נקבע, כי האינטרס הציבורי, המחייב החמרה בענישה בעבירות אלו, גובר על השיקולים הנובעים מנסיבותיו האישיות של המערער, ועל השיקולים שעניינם טיפול ושיקום של המערער. יחד עם זאת, נקבע, כי יש להתחשב לקולא בנסיבות ביצוע העבירה, ובין השאר, בכך שהמערער נדקר באזור הצלעות על-ידי המתלונן, בטרם הגיב בדקירה מצידו; בנסיבותיו האישיות של המערער שפורטו בתסקיר; בהליך השיקום בו הוא נתון בשנים האחרונות; ובעובדה כי המערער שהה, לאחר שחרורו מהמעצר, במעצר בית ובתנאים מגבילים, במשך תקופה ארוכה.

           לאחר איזון בין כלל השיקולים לקולא ולחומרה, גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים המפורטים בפסקה 2 לעיל.

תסקיר מבחן משלים בעניינו של המערער